בניית אתר לעורך דין ולמשרד עורכי דין: תחומי עיסוק, אנשים, כללי הפרסומת וטופס פנייה חסוי

אתר לעורך דין צריך להראות מהר במה המשרד עוסק, מי האנשים שיטפלו בתיק, ואיך פונים בצורה דיסקרטית. הבסיס הוא עמוד לכל תחום עיסוק, עמוד לכל עורך דין, מאמרים שמסבירים את התחום, וטופס פנייה שלא מבקש יותר ממה שצריך. בישראל כל אלה כפופים לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), שקובעים מה מותר לכתוב, למשל שמות לקוחות רק בהסכמה בכתב ובלי התייחסות לשכר טרחה בטקסט החופשי.

את התהליך הכללי של בניית אתר פירטנו במדריך לבניית אתר לעסק. כאן נתמקד במה שמיוחד למשרדי עורכי דין, מעורך דין עצמאי ועד משרד עם כמה מחלקות. הדוגמאות שנחזור אליהן הן של Varon Kessel, משרד בדוי שבשבילו בנינו שני קונספטים: עוזר AI שעונה מתוך המסמכים של המשרד וסקירה שנתית דיגיטלית.

אילו עמודים צריך באתר של משרד עורכי דין

עמודי תחומי עיסוק

לקוח לא מחפש "משרד עורכי דין". הוא מחפש עורך דין לעניין מסוים: גירושין, חוזה שכירות מסחרי, הסכם מייסדים, תביעת רשלנות. לכן עמודי תחומי העיסוק הם החלק החשוב באתר, גם לקוראים וגם לגוגל. עמוד טוב אומר:

• אילו עניינים בדיוק המשרד מטפל בהם בתחום, ואילו לא.
• איך נראה התהליך מהפנייה הראשונה, בשלבים ובטווחי זמן כלליים.
• אילו מסמכים כדאי להכין לפגישה הראשונה.
• מי מהמשרד מוביל את התחום, עם קישור לעמוד שלו.
• שאלות נפוצות של לקוחות בתחום, עם תשובות קצרות וזהירות.

משרד עם הרבה תחומים ירוויח ממבנה של שתי רמות: עמוד לתחום הרחב, למשל דיני עבודה, ועמודים לעניינים שאנשים מחפשים בתוכו, למשל פיטורים בהיריון או הלנת שכר. זה המבנה שמנועי חיפוש מבינים הכי טוב, ועל המחקר של הביטויים בעברית כתבנו במדריך לקידום אתרים אורגני.

לכל עורך דין כדאי עמוד משלו עם השכלה, שנת הסמכה, תחומים, שפות, פרסומים, הוראה ותפקידים קודמים, ותמונה מקצועית אמיתית.

עמודי עורכי הדין

בשירות משפטי הלקוח קונה אדם, ולכן עמוד עורך הדין הוא לרוב העמוד השני שנפתח אחרי תחום העיסוק. רשימה של תמונות עם שמות לא מספיקה. לכל עורך דין כדאי עמוד משלו עם השכלה, שנת הסמכה, תחומים, שפות, פרסומים, הוראה ותפקידים קודמים, ותמונה מקצועית אמיתית. אלה בדיוק סוגי הפרטים שהכללים מתירים לפרסם, והם גם מה שהלקוח רוצה לבדוק.

מה מותר לפרסם באתר של עורך דין

פרסומת של עורכי דין בישראל כפופה לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א־2001. הכללים מפרטים מה מותר לכלול בפרסומת, ויש בהם כמה סעיפים שנוגעים ישירות לאתר:

הטבלה מסכמת את הנוסח כפי שהוא מופיע היום באתר נבו. הכללים מתעדכנים, ולשכת עורכי הדין מפרסמת גם החלטות של ועדות האתיקה, ולכן את הנוסח הסופי של כל עמוד כדאי שעורך הדין יאשר בעצמו. אנחנו בונים את האתר; את ההחלטה האתית מקבל מי שחתום עליה.

טופס פנייה ששומר על סודיות

אנשים פונים לעורך דין בדרך כלל ברגע רגיש, והטופס באתר הוא המקום הראשון שבו הם עלולים לכתוב יותר מדי. טופס שמזמין "תארו את המקרה" מקבל לפעמים פרטים על צד שני, על עבירה או על מצב רפואי, עוד לפני שבדקו ניגוד עניינים. כמה החלטות פשוטות מונעות את זה:

• הטופס מבקש שם, דרך חזרה ותחום העניין, ולכל היותר שורה אחת על הנושא.
• ליד הטופס כתוב לא לשלוח בשלב זה מסמכים או פרטים רגישים, ושהפנייה עצמה עוד לא יוצרת ייצוג. את הנוסח המדויק כדאי שהמשרד יכתוב בעצמו.
• שם הצד שכנגד נאסף בנפרד ומוקדם, כדי לבדוק ניגוד עניינים לפני שמקבלים פרטים נוספים.
• הפניות נכנסות למערכת עם הרשאות לפי מחלקה, לא לתיבת מייל שכולם רואים.
• אין פיקסלים של פרסום או כלי הקלטת גלישה בעמודים שבהם ממלאים פרטים.
• מדיניות פרטיות שאומרת מה נאסף, איפה הוא נשמר, ומי רואה אותו.

את הדרישות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות לאתרים, כולל תיקון 13, סיכמנו במדריך לבניית אתר לעסק.

מאמרים ועדכונים: התוכן שמביא לקוחות

במשרדי עורכי דין, מאמרים הם לא תוספת אלא הדרך העיקרית להופיע בחיפוש. אדם שמחפש "מה עושים כשמעסיק לא משלם שכר" קורא הסבר, ואם ההסבר ברור הוא פונה למי שכתב אותו. מאמר טוב עונה על שאלה אחת, מתוארך, חתום על ידי עורך דין עם קישור לעמוד שלו, ומפנה לחקיקה או לפסיקה שהוא נשען עליה.

הכללים מתירים גם לשלוח מידעון לרשימת תפוצה של לקוחות ושל אחרים שביקשו לקבל אותו, ולכן כדאי שההרשמה לעדכונים תהיה הרשמה מפורשת. אותו תוכן יכול להופיע גם בתשובות של מנועי AI, כשהוא כתוב כך שאפשר לצטט ממנו; פירטנו איך במדריך ל־SEO ו־GEO.

אתר באנגלית ללקוחות מחו״ל

משרדים שעובדים עם משקיעים זרים, עולים חדשים, חברות בינלאומיות או לקוחות בנדל״ן צריכים אתר באנגלית שנכתב לקהל הזה, לא תרגום של העברית. לקוח מחו״ל שואל שאלות אחרות: איך עובד ההליך בישראל, האם אפשר לחתום מרחוק, באילו שפות מדברים במשרד, ואיך נראה שכר הטרחה ביחס למה שהוא מכיר. כדאי לזכור שבאנגלית ובעברית חלים אותם כללי פרסומת. על המבנה הטכני, כתובות נפרדות לכל שפה, RTL ו־hreflang, כתבנו במדריך לאתר דו־לשוני.

ברוב המשרדים נכון להתחיל בעוזר פנימי ולא בצ׳אט באתר הציבורי, כי תשובה משפטית שגויה ללקוח שאינו לקוח היא סיכון מיותר.

עוזר AI על הידע של המשרד

למשרד יש שנים של חוות דעת, הסכמים, מזכרים ופסיקה שנאספה. עוזר AI שעונה מתוך המסמכים האלה, ומציג בכל תשובה את המקורות שלה, חוסך לעורכי הדין זמן חיפוש. בקונספט של Varon Kessel כל תשובה מפנה למסמך ולסעיף שממנו היא נלקחה, וההרשאות לפי מחלקה קובעות מה כל עורך דין יכול לראות.

ברוב המשרדים נכון להתחיל בעוזר פנימי ולא בצ׳אט באתר הציבורי, כי תשובה משפטית שגויה ללקוח שאינו לקוח היא סיכון מיותר. באתר עצמו אפשר להשתמש בעוזר מצומצם שעונה רק על שאלות כלליות: תחומים, שפות, איך פונים. את השיטה, ההכנה של המסמכים והבדיקות פירטנו במאמר על צ׳אטבוט על מסמכי החברה.

סקירה שנתית ופרסומים מעוצבים

משרדים בינוניים וגדולים מפרסמים סקירה שנתית, מדריכים ללקוחות או עדכוני חקיקה בפורמט של PDF. כשהם נבנים גם כעמודים באתר, הם נקראים בטלפון, מופיעים בחיפוש ואפשר לקשר לכל פרק. הסקירה השנתית של Varon Kessel היא קונספט כזה: פרקים, נתונים ואנשים, בגרסה דיגיטלית וכ־PDF מעוצב.

רשימת בדיקה לאתר של עורך דין

1. לכל תחום עיסוק יש עמוד משלו, עם סוגי העניינים, התהליך ומי מוביל.
2. לכל עורך דין יש עמוד עם השכלה, שנת הסמכה, תחומים ושפות.
3. אין בטקסטים התייחסות לשכר טרחה, ואין הבטחה לתוצאה.
4. שמות לקוחות מופיעים רק עם הצהרה בכתב מכל לקוח.
5. המלצות ודירוגים אמיתיים, בלי רושם מטעה.
6. אין באתר פרסומות של אחרים.
7. הטופס קצר, מזהיר מפני שליחת פרטים רגישים, ונכנס למערכת עם הרשאות.
8. יש מדיניות פרטיות, הצהרת נגישות, ושמירה של גרסאות העמודים שלוש שנים לפחות.
9. הגרסה האנגלית נכתבה לקהל שלה ונבדקה על ידי עורך דין.

מה שמזיז את המחיר הוא מספר תחומי העיסוק ועורכי הדין, מי כותב את הטקסטים, אנגלית, חיבור ל־CRM ומערכת למאמרים.

כמה עולה אתר למשרד עורכי דין

אתר למשרד עורכי דין נמצא בטווחים שאנחנו רואים בשוק הישראלי לאתר שמעוצב ונבנה לעסק, בערך 8,000 עד 40,000 ₪, לא מחירון. מה שמזיז את המחיר הוא מספר תחומי העיסוק ועורכי הדין, מי כותב את הטקסטים, אנגלית, חיבור ל־CRM ומערכת למאמרים. עוזר AI על מסמכי המשרד הוא פרויקט נפרד. את הפירוט המלא כתבנו במאמר על עלות בניית אתר.

ב־Libra אנחנו בונים אתרים למשרדי עורכי דין, מהמיתוג ועד המאמרים, וגם את העוזר על ידע המשרד ואת הפרסומים המעוצבים. את השירות פירטנו בעמוד אתרים, דפי נחיתה וחנויות. שלחו בריף עם תחומי העיסוק, מספר עורכי הדין והשפות, ונחזור במייל עם כיוון, מחיר בכתב ותאריך.

שאלות נפוצות

מה צריך להיות באתר של עורך דין?

עמוד לכל תחום עיסוק, עמוד לכל עורך דין עם השכלה ותחומים, מאמרים, טופס פנייה קצר, פרטי התקשרות, מדיניות פרטיות והצהרת נגישות. כל התוכן כפוף לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת).

מותר לעורך דין לפרסם מחירים באתר?

כללי הפרסומת מתירים מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי, בתנאי שאינו כולל התייחסות לשכר הטרחה. לכן אתרים של עורכי דין בישראל לא מציגים מחירים בטקסט, וכדאי לבדוק כל ניסוח עם הלשכה או עם יועץ לאתיקה.

מותר לפרסם באתר שמות של לקוחות?

כן, לפי הכללים, רק של לקוחות שהצהירו בכתב שהבינו שהם חופשיים לסרב ושהשירות לא הותנה בפרסום שמם. בלי הצהרה כזו לא מציגים שם או לוגו של לקוח.

מותר לפרסם המלצות של לקוחות?

הכללים מתירים המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, באופן שאין בו כדי ליצור רושם מטעה. המלצות צריכות להיות אמיתיות ולא לרמוז על תוצאה מובטחת.

איך שומרים על סודיות בטופס הפנייה?

מבקשים רק שם, דרך חזרה ותחום, מזהירים לא לשלוח בשלב זה פרטים רגישים, והפניות נכנסות למערכת עם הרשאות. בלי פיקסלים של פרסום בעמודים שבהם ממלאים פרטים.

צריך אתר באנגלית למשרד עורכי דין?

אם המשרד עובד עם לקוחות מחו״ל, עולים או משקיעים זרים, כן, וכדאי שייכתב לקהל הזה ולא יתורגם מילה במילה. אותם כללי פרסומת חלים גם על הגרסה האנגלית.

להתחיל

רוצים את זה לעסק שלכם?

שלחו בריף קצר: שלוש שאלות חובה, והשאר רק אם בא לכם. חוזרים במייל עם כיוון, מחיר ותאריך כתובים.

לשלוח בריף←השירות: בניית אתר לעסק←