נגישות אתרים ותקן 5568: מה החוק דורש, מי פטור ומה בודקים

אתר של עסק בישראל שנותן שירות או מידע לציבור חייב, לפי תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג־2013, לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA, שמבוסס על הנחיות WCAG הבינלאומיות. עסק שהוא עוסק פטור, או שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 ₪, פטור מהחובה. מעבר לקוד עצמו, צריך לפרסם באתר הצהרת נגישות עם פרטי קשר לפניות בנושא.

המאמר הזה מפרט מה כתוב בתקנות, מה חייב להופיע בהצהרה, מה בודקים בפועל באתר ולמה כפתור נגישות לא פותר את העניין. הוא לא ייעוץ משפטי: לשאלה ספציפית על העסק שלכם כדאי לפנות לעורך דין. את המקום של הנגישות בתהליך בניית האתר כולו תיארנו במדריך המלא לבניית אתר לעסק.

מה החוק דורש: תקנה 35 ותקן 5568

החובה נמצאת בפרק של שירותי אינטרנט בתקנות הנגישות לשירות. התקנות מגדירות ״תקן נגישות אינטרנט״ כתקן הישראלי 5568, וקובעות שמי שחייב בהנגשה יבצע את התאמות הנגישות בשירות האינטרנט שלו ברמה AA. המועד להשלמת ההנגשה של אתרים קיימים היה 26 באוקטובר 2017, כך שהיום אין תקופת מעבר: אתר חדש צריך לעלות נגיש, ואתר קיים צריך כבר להיות נגיש.

החובה חלה על אתרים ועל יישומים (אפליקציות) שהעסק מפעיל. היא לא מוגבלת לגופים ציבוריים: קליניקה, מסעדה, משרד עורכי דין או חנות אונליין שנותנים שירות לציבור נמצאים בתוכה, אלא אם חל עליהם אחד הפטורים.

מה נחשב ״שירות אינטרנט״

כמעט כל אתר עסקי שמציג מידע על שירות, מקבל פניות, מוכר או קובע תורים. אתר תדמית קטן שמציג טיפולים וטופס יצירת קשר נחשב שירות לציבור בדיוק כמו חנות עם אלפי מוצרים. ההבדל ביניהם הוא בהיקף העבודה, לא בחובה.

האם כל אתר חייב להיות נגיש? מי פטור

התקנות כוללות כמה פטורים והקלות. אלה העיקריים שרלוונטיים לעסקים פרטיים:

• עוסק פטור או מחזור קטן: עסק שהוא עוסק פטור לפי חוק מע״מ, או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪, פטור מביצוע התאמות הנגישות בשירות האינטרנט.
• תוכן של צדדים שלישיים: כשצדדים אחרים מעלים תוכן לאתר, והעסק לא עורך או מפיק אותו, העסק לא אחראי להנגשת התוכן הזה. תוכן שהעסק עצמו כותב, מצלם או עורך נשאר באחריותו.
• קושי טכנולוגי: התקנות מאפשרות לבקש פטור זמני כשהנגשה של רכיב מסוים אינה אפשרית טכנולוגית. זה פטור שמבקשים, לא הנחה שמניחים.

היו גם פטורים זמניים לעסקים עם מחזור בינוני, אבל התקופות שלהם כבר הסתיימו. אם אתם לא בטוחים איפה העסק שלכם עומד, תבדקו את נוסח התקנות המעודכן או תשאלו עורך דין לפני שמניחים פטור.

מה זה תקן 5568 ואיך הוא קשור ל־WCAG

תקן 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. לפי ההסבר של נגישות ישראל על תקנה 35, התקן מאמץ את הנחיות WCAG 2.0 של ארגון W3C. ההנחיות האלה בנויות סביב ארבעה עקרונות (תוכן שאפשר לתפוס, להפעיל, להבין, ושעובד עם טכנולוגיות מסייעות) ומחולקות לשלוש רמות: A, AA ו־AAA. הרמה שהחוק דורש היא AA, כלומר כל הקריטריונים של A ושל AA.

מאז יצאו גרסאות חדשות של WCAG: ‏2.1 ב־2018 ו־2.2 ב־2023. לפי W3C, תוכן שעומד ב־WCAG 2.2 עומד גם ב־2.1 וב־2.0. לכן בפרויקטים חדשים אנחנו בונים לפי WCAG 2.2 ברמה AA: זה מכסה את מה שהתקן הישראלי דורש, וגם את מה שאתר שפונה ללקוחות באירופה יצטרך.

מה בודקים באתר: רשימת בדיקה

בדיקת נגישות משלבת כלי אוטומטי ובדיקה ידנית. הכלי האוטומטי מוצא חלק מהבעיות, כמו ניגודיות נמוכה או תמונה בלי טקסט חלופי, אבל לא יודע אם הטקסט החלופי נכון או אם אפשר להשלים הזמנה בלי עכבר. הטבלה מסכמת את מה שבודקים בכל אתר עסקי, ואיך:

באתר דו־לשוני כל הבדיקות האלה נעשות בשתי השפות, כולל סימון נכון של שפת העמוד וכיוון הכתיבה, כדי שקורא המסך יקרא עברית בעברית ואנגלית באנגלית. על זה כתבנו במדריך לאתר דו־לשוני בעברית ובאנגלית.

דוגמה מוחשית: באתר הקליניקה Névé ובאתר מסעדת EMBER, שני קונספטים שבנינו עם עסקים בדויים, התפריטים, הטפסים ושלבי קביעת הייעוץ בנויים כך שאפשר לעבור עליהם במקלדת, והתפריט של המסעדה כתוב כטקסט בעמוד ולא כקובץ סרוק. לאתר של קליניקה יש גם שיקולים משלו, כמו פרטיות בטפסים; פירטנו אותם במאמר על בניית אתר לקליניקה.

הצהרת נגישות: מה חייב להופיע בה

לפי התקנות, הצהרת הנגישות מופיעה במקום בולט באתר, וביישום אם יש כזה, ונכתבת לפי ההנחיות שבתקן. היא צריכה לכלול:

1. מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר.
2. פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם העסק חייב למנות רכז.
3. פרטים שמאפשרים ליצור קשר כדי לדווח על חוסר בהתאמת נגישות או לבקש הנגשה.

בפועל, הצהרה טובה אומרת גם לפי איזה תקן ורמה האתר נבדק, מתי נבדק לאחרונה, ואילו חלקים עדיין לא נגישים ומה החלופה עד שיתוקנו. הצהרה שמעתיקה נוסח כללי מאתר אחר ולא משקפת את האתר שלכם לא עוזרת לאף אחד, ובמקרה של טענה היא עלולה להזיק. מקשרים אליה מהפוטר של כל עמוד.

למה תוסף נגישות לא מספיק

תוספים שמוסיפים לאתר כפתור נגישות מציעים בדרך כלל הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה או הדגשת קישורים. אלה אפשרויות שחלק מהגולשים מוצאים נוחות, אבל הן לא מה שהתקן בודק. התקן בודק את האתר עצמו: אם לשדה בטופס אין תווית בקוד, אם אי אפשר לסגור חלון קופץ במקלדת, אם לתמונה אין טקסט חלופי משמעותי, או אם כפתור בנוי כך שקורא מסך לא יודע מה הוא עושה.

תוסף שרץ מעל הקוד לא יכול לתקן את רוב הדברים האלה באופן אמין, כי הוא לא יודע מה התמונה מראה או מה השדה מבקש. לכן הדרך שעובדת היא לבנות את האתר נגיש מההתחלה, לבדוק אותו, ולפרסם הצהרה שמתארת את מה שנבדק. אם יש לכם היום תוסף ואין בדיקה מאחוריו, זה המקום להתחיל.

נגישות נבנית בקוד ובתוכן. כפתור נגישות הוא לכל היותר תוספת, לא תחליף.

אתר שנבנה נגיש, נבדק, ויש לו הצהרה עדכנית וכתובת לפניות, מאפשר לטפל בתלונה של גולש בתיקון ולא בהליך.

תביעות נגישות: מה אומר החוק

לפי סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית, ובית משפט רשאי לפסוק בשלה פיצויים של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק. החוק גם מונה מצבים שבהם בית המשפט לא יפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, למשל כשהנתבע כבר ממלא אחרי צו נגישות שהוצא נגדו בלוח הזמנים שנקבע בו.

המשמעות המעשית לעסק פשוטה: הסיכון לא מגיע מהבדיקה, אלא מאתר שלא נבדק. אתר שנבנה נגיש, נבדק, ויש לו הצהרה עדכנית וכתובת לפניות, מאפשר לטפל בתלונה של גולש בתיקון ולא בהליך.

כמה עולה להנגיש אתר

באתר חדש, נגישות היא חלק מהבנייה ולא שורה נפרדת: רכיבים שנבנים נכון מההתחלה לא עולים הרבה יותר. זו אחת הסיבות שבמאמר על עלות בניית אתר היא מופיעה כחלק מהמחיר ולא כתוספת. באתר קיים, העלות תלויה במספר תבניות העמוד, בכמות הטפסים והרכיבים המיוחדים, ובכמה מהם צריך לבנות מחדש. בטווחים שאנחנו רואים בשוק הישראלי, בדיקה ותיקונים לאתר תדמית קטן מתחילים בכמה אלפי שקלים, ובחנות או באתר עם הרבה תבניות ורכיבים אינטראקטיביים זה יכול להגיע לעשרות אלפים. זה לא מחירון; ההערכה מדויקת רק אחרי שמסתכלים על האתר.

איך עובדים על אתר קיים

1. בדיקה של תבניות העמוד המרכזיות, הטפסים והרכיבים האינטראקטיביים, במקלדת, בקורא מסך ובכלי אוטומטי.
2. רשימת ממצאים לפי חומרה: מה חוסם פעולה (הזמנה, פנייה, רכישה) קודם.
3. תיקון בקוד ובתוכן, כולל טקסטים חלופיים, כתוביות ומסמכים.
4. בדיקה חוזרת של מה שתוקן.
5. כתיבה ופרסום של הצהרת נגישות שמתארת את המצב האמיתי.
6. נוהל לתוכן חדש: כל עמוד, תמונה או סרטון שעולים בהמשך עומדים באותו תקן.

אתר נגיש מההתחלה

ב־Libra אנחנו בונים אתרים, דפי נחיתה וחנויות שנבדקים לנגישות כחלק מהבנייה: מבנה קוד תקין, ניווט במקלדת, ניגודיות, טפסים עם תוויות, כתוביות, ובסוף בדיקה והצהרת נגישות. מה נכלל בכל סוג אתר מתואר בעמוד אתרים, דפי נחיתה וחנויות.

אם אתם בונים אתר חדש או רוצים לבדוק אתר קיים, שלחו בריף עם כתובת האתר ומה חשוב לכם שיעבוד. נחזור במייל עם כיוון, מחיר בכתב ותאריך.

שאלות נפוצות

האם אתר של עסק קטן חייב להיות נגיש?

כן, אם הוא נותן שירות או מידע לציבור. הפטור המלא חל על עוסק פטור או על עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪.

מה זה תקן 5568?

התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט. תקנה 35 מחייבת לעמוד בו ברמה AA, והוא מבוסס על הנחיות WCAG של W3C.

מה צריך להופיע בהצהרת נגישות?

מידע על התאמות הנגישות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות אם העסק חייב למנות אחד, ודרך ליצור קשר כדי לדווח על חוסר בהנגשה או לבקש הנגשה. ההצהרה מופיעה במקום בולט באתר.

האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בתקן?

לא. התקן בודק את הקוד והתוכן של האתר עצמו, כמו תוויות בטפסים, ניווט במקלדת וטקסט חלופי, ותוסף שרץ מעל האתר לא מתקן אותם באופן אמין.

מה הסכום שאפשר לתבוע על אתר לא נגיש?

לפי סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בית משפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק, עם הגנות מסוימות שהחוק מפרט.

האם גם קבצי PDF באתר צריכים להיות נגישים?

מסמכים שהעסק מפרסם באתר הם חלק מהשירות, ולכן צריך להנגיש אותם או לתת להם חלופה נגישה, למשל עמוד HTML עם אותו תוכן.

כל כמה זמן צריך לבדוק נגישות?

בכל שינוי משמעותי באתר, ובנוסף בדיקה תקופתית, למשל פעם בשנה. תוכן חדש צריך לעמוד בתקן כבר כשהוא עולה.

להתחיל

רוצים את זה לעסק שלכם?

שלחו בריף קצר: שלוש שאלות חובה, והשאר רק אם בא לכם. חוזרים במייל עם כיוון, מחיר ותאריך כתובים.

לשלוח בריף←השירות: בניית אתר לעסק←